"רבי שמעון אומר: הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה. וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע ---"
פרקי אבות, ב', יג'

1
ממלמלת לתוך הכר
הגבר לצידה אינו שואל שאלות
יש נשים שאחרי ההתעלסות
מפריחות דברים לתוך החושך
זה לא מחייב אותו
מה זה חשוב מה היא לוחשת שם
לעצמה
או למי
שהוא.

2
ריסיה זוכרים
העפעפיים
אפילו הארובות
היא מכסה את פתחי הראייה בכף
ידה הימנית
והמלים נושרות ממנה
נזרעות במצעים
בשבריר שלפני איבוד עצמה
היא אומרת
קריאת שמע על המיטה.

3
החליפה מאהבים
ובכל זאת מתפללת
מיטות זרות
סדינים מרובבים
לפעמים אפילו על הרצפה.
כשהתשוקה מתחלפת
פתאום בכאב
מופעל אצלה
הטייס האוטומטי של התפילה.

4
עדיין לא רוצה להירדם אחרונה
שמע ישראל
מישהו מקשיב
בחושך כאן
ובגילוי האור
וזה סימן שעיניה לא האחרונות
להיעצם
מי
שהוא
חייב להקשיב
כך היא חושבת
לפעמים מרשה לעצמה
להיות בטוחה.

5
בתוך שדרת האצבעות
אדוני אלוהינו
אדוני
אחד.

6
הגבר שלצידה
אם יסכית לפכפוך
יזהה מיד מקצב ילדותי
הטייס האוטומטי
של התפילה.
רק כשהיא מציבה
סכר במלים
ומתחילה לפזר נשימות
מסתמנת בשבילה משמעות.

7
איש זקן לימד אותה
היא מסרבת
לחשב מתי.
זקנים מסמנים את הפחד
שילדים בוחרים לשתוק.

8
סבא, אמרה לו
תגיד לי איך להגיד
עדיין לא ידעה קרוא וכתוב
הוא אמר:
ה"שמע" יגן עלייך.
לא נדרש להצביע
היכן
המזיקים.

9
נשים ועבדים קטנים פטורים
מקריאת שמע
את זה חסך ממנה
אולי מפני שהייתה
ילדה
או שפחה קטנה
מבלי דעת מי אדונֵיה.
היא חזרה אחריו: אדונַי
תוכית קטנה
סידרה חלוקים
על גדת הזיכרון
עד שנחה דעתו
של הזקן.

10
איך היא כובשת פניה בקיר
מפנה עורף לשנותיה
גחמות נשים, מפהק
הגבר לצידה
ומתהפך.

11
אחד
ואין בלתו.
מכאן
שכל הבודדים
מתכרבלים
במשכבי
הארץ
או השמיים
ביחד.

12
אם הוא - מי שהוא
ישמור עליה
היא תשיב לו גמול
מכאן ש
לא רק "שמע"
אלא גם
"שמעי".

13
הזקן טעה
בלבל הכל
היא לא פוחדת מהתרדמה
אלא מהבוקר שאחרי.

14
לחש-נחש מתהפך
לצעקה
ברוך שם כבוד
מלכותו
לעולם ועד.
ליתר ביטחון
היא מאלימה
קולות.

15
המלאך הגואל אותי
מכל רע.
שאלה:
וגם מהרע
שבתוכי?

16
יברך אותי ואת הנערים.
והרי אין זה ראוי לדאוג קודם לעצמך
אמר לה הזקן:
הנערים הם אלה שייוולדו ממך
לפיכך את הראשונה.

15
ויקרא בהם שמי ושם אבותיי
אברהם ויצחק.
ולמה לא יעקב?
אינה רוצה חלילה לקפח
שום אב.

17
עמדו שנים עשר בניו
ליד מיטתו
ונשבעו לו
שמע ישראל.
ומה על בתו דינה?

18
ליקט הזקן חלוק
מגדת הזיכרון שלו.
עד שבא יעקב מתו בני האדם
מיתה חטופה
הלך האב השלישי ותבע
הבדלה
שאפשר יהיה לעשות תיקון
בין המועדים
נענה לו הוא מי שהוא
וקיבל את החולי.

19
וידגו לרוב
בקרב הארץ.
שדרת האצבעות שלה
מכמורת
דגים מפרפרים על היבשה
מקום שאיננו בשבילם חיים.

20
שאלה את הזקן:
ואם אי פעם אשכח?
אמר:
לפעמים התפילה סוררת.

21
ורגזו ואל תחטאו
על זה התעכב הזקן
הכעס מוצדק
גם הוא - מי שהוא
ניגף בחרון
וכאשר שאלה על חטאיו
שתק הזקן
התחנן שלא תמהר לגדול.

22
כשהיא מגיעה ל
אמרו בלבבכם
על משכבכם
היא מתחילה באמת להירדם
מפני שאם הלב הוא משכב ---
כעת היא נכונה למנוחה
שדרת האצבעות הימנית
מגששת אחרי הפעימות
בצד שמאל.

23
ודומו סלה
עכשיו
הסי
עוד מעט דוּמָה
הזקן הסיר
את כף ידה
מעל פתחי הראייה החסומים
והיא נשבה את נשימתה
בין הנקבים.

24
וכל השאר לא לימד אותה
בכוונה פסח הזקן
על
והאר עיני פן אישן המוות.

25
לפני הסוף היא קמה
מיטה חטופה
הגבר לצידה מחייך בשנתו
זהו? כבר נגמר הלילה?
ושוב מתהפך.

26
הווי זהירה בתפילה
שלא תהיי האחרונה
לעצום
את העיניים.

27
אמן.

סבי, ברל-דב ליקוורניק גסס בבית. מתחת לטליתו וטוטפותיו כסס החולי, אבל הוא נשא את תפילותיו בדבקות. לפני שעצם את עיניו - ואני ילדה על סף כיתה אלף - לימד אותי בעל- פה "קריאת שמע על המיטה".
זו הייתה דרכו להיפרד.

פורסם בקובץ "פרקי אמהות" בהוצאת ידיעות אחרונות 2002

על הטייס האוטומטי של התפילה