האדם הראשון לא פחד מהנחש
ולא כאשר מגן עדן הוא גורש
וגם מהמלאך עם החרב המתהפכת
אדם הראשון לא ממש חשש.
אפילו לא מקולו של אלוהים שרדף אחריו בכל הגן
רק כשנולד לו ילד, אדם הראשון הפך לפחדן
אז הוא התחיל באמת לפחד
כי בפעם הראשונה הוא הבין
מה זה לאבד.

אחים בדם

גֵרה
אל תלכי איתי, רות, עכשיו נעצור
את הגבול הזה לבדי אעבור
ואת עודך בנקודת החזור
על עקבותייך שובי אחור.
אל תלכי איתי, רות, ניפרד, יקרה
מן העבר ההוא זו לא ארץ בחירה
שם יצביעו עלייך, ידברו בך סרה
לעולם תהיי בשבילם "הזרה"
נוכריה כאן בינינו, אשת צרה
על משקוף יירשם "פה גרה גֵרה".

אל תלכי איתי, רות
אלמנה - לא כלה
במולדת שלי
כבר אבדה החמלה.
כי העם שלי בפחדיו מכותר
ונועל את עצמו מפני כל איש זר
שם שרה שלחה למדבר את הגר
הם קוראים לעצמם "העם הנבחר"
נצורים בגבולם, ליבם הנסגר
והכול מאימת האחר, לא מוכר
בשוק, ברחוב, בכיכר,
תמיד יזהו בך את אות הניכר.

הלילה יורד רות,
שמי מואב הם שלך
עמי לא עמך
אלוהַי הוא לא לך
שובי אחור, כלתי כמו בתי
כי ביתי לא ביתך
וביתך לא ביתי.

אל תלכי איתי, רות
אל תלכי איתי, רות
אל תלכי איתי, רות.

תישַן במנוחה, אדם הראשון
מיטתך היא עפר ממנו נוצרת
סדר חדש קבעתי היום
אני למעלה, אתה כאן למטה.
עירום לך לישון, אדם הראשון
מתחת לעץ החיים המלבלב
ואם מן העץ האחר תתרחק
לא תדע שום מחסור וּכְאֵב.
אין לך אמא ואבא
שנינו לבד בגן הדומם
אתה ואני
רק אני ואתה
ביחד עכשיו נירדם.
ממפתים היזהר
זה הגבול, פה גדר
לא תוכל לחצות
אל הצד האחר.
איך יהיו חייך
הכול ביָדֵיךָ
אני רק נשפתי
רוחי באַפֶּךָ
הס, תן מנוחה
כבה העפעף
אני לא נועדתי
להיות השמרטף.

אני רוצה להיכנס דחוף לספר בראשית פרק כ"א
ולומר לשרה:
אל תגרשי את שפחתך הגר
אל תגרשי אל המדבר.
שרה, שרה,
תני ליצחק, תני לישמעאל
להיות אחים מאושרים
שישחקו, שיגדלו יחד
שיהיו חברים
מכאן ועד סוף הדורות.
שרה, שרה
את תחסכי מאִתנו המון צרות.