"מסמך מרתק על החברה הישראלית."
מיכאל קרפין, "מבט שני", טלויזיה, ערוץ 1, פברואר 1994

"מסע מרתק בעקבות זיכרונות ואסוציאציות."
ציפי גון-גרוס, "גלי צה"ל", ינואר 1994

"סמל בכשרון רב וביכולת סיפורית מרשימה - שאינה חוששת משימוש בשפה יפה ועשירה - חושפת את המורכבות של הדמויות, את עולמן הפנימי, וגם אם לא תמיד יכולתי להזדהות עם עולם זה, הוא נבנה בדרך כלל בצורה אמינה מאד. היא מפרקת את היחסים הפנימיים של הקבוצה בתוך תובנה פסיכולוגית רגישה ועמוקה, ויוצרת מיקרוקוסמוס ישראלי, שאינך יכול להישאר אדיש כלפיו."
יוסי זיו, "ידיעות אחרונות", דצמבר 1993

"ספר קריא וניתן בהחלט לקוראו בנשימה אחת. הוא מתאר פרקים בהיסטוריה של הישוב ועושה זאת בדרך שאינה מזכירה כלל שיעור משמים. הוא מעלה את חיפה על המפה הספרותית. לא שזה תקדים, היו דברים מעולם, אבל במשולש הספרות הישראלי הקלאסי - ירושלים, תל אביב והקיבוץ - נוצרת צלע חיפאית אותנטית."
יוסי ביילין, "הארץ", ינואר 1994

"ההיסטוריה הפרטית של כל אחד מהמשתתפים ושל הקבוצה כרוכה בהיסטוריה ובזיכרונות של ארץ ישראל...הסיפור מעוגן בתוך מציאות ארצישראלית מובהקת; האווירה בסיפור, כמו העובדות, הם ישראליים מאד. הדמויות ברובן משקפות את דמותו של הצבר המצוי, והספר עוסק בין השאר בנושאים אקטואליים, כמו יחסים בין יהודים לערבים."
ניצה גורביץ', "מאזניים", פברואר 1994

"נאוה סמל לא נזקקה להרחיק ליבשת אחרת. הסיפור שלה, כמו חלק ניכר מחייה, מתרחש כאן בחיפה, במקומות מוכרים, חנויות, גנים ציבוריים, בוואדיות למיניהם ובאתרים היסטוריים... סמל מביאה תיעוד חי ועכשווי של חיפה; אופי התושבים, האווירה והרחובות מוכרים, אפילו כיווני הנהיגה בכבישים עדכניים, וישנו פירוט מלא של מקומות הכולל מספרי בתים, קווי אוטובוס ושמות של בתי-ספר. באופן פרדוכסלי חלק רב מהמשיכה שמעורר הספר נעוץ בדחייה שמעוררות הדמויות אצל מי שמתייחס בזלזול לערכי הקולקטיב המוסריים המועברים בכלי התקשורת, בשיעורי מולדת בבתי ספר ובמפגשים בתנועת הנוער. קורא כזה אורב בפינה למעידתן של דמויות אלו והמחברת דואגת לספק לו מעידות כאלה בשפע. גם זה ממאפייני ספר טוב; כל אחד מוצא בו את מה שחיפש."
יעקב יוסף, "כלבו חיפה", ינואר 1994

"ספר עשיר ומורכב. חוויה נפלאה."
ד"ר ירון פרי - היסטוריון, קול ישראל - תוכנית "מפגשים", 1994.