ראיון במוסף לספרות ברשת א' עם שירי בן ארי יום א' 20.7 בשעה 11:45

שירי לב ארי: את הספר "ילדת הפעמון" כתבה נאוה סמל בהשראת אגדה סינית עתיקה, והוא שימש בסיס להצגת הילדים המצליחה. כעת הוא רואה אור כספר בהוצאת דני ספרים. שלום לך, נאוה סמל.

 

נאוה סמל: שלום לך, שירי.

 

שירי לב ארי: קוני היא ילדה שנאלצת לנסוע עם אבא שלה לחיות כמה שנים בסין, כי הוא עומד להיות שם שגריר, בבייג'ינג, אמא שלה נפטרה, ואבא נותן לה במתנה גונג, פעמון סיני קטן ומסתורי שבתוכו מסתתרת אגדה. נאווה, את איתנו?

 

נאוה סמל: האגדה היא אגדה סינית שקראתי כשהייתי ילדה. את זוכרת? אולי את צעירה מדי, אבל בשנות השישים, כשמדינת ישראל הייתה מדינה קטנה, סגורה, לא נסעו בה לחו"ל, היו מתפרסמים קבצים כאלה של אגדות עם, אגדות מארץ זו ומארץ אחרת. יש לי איזה שישה קבצים כאלה. כמעט בכולם מופיעה האגדה "בתו של חרש הפעמונים", שבה מסופר על חרש פעמונים, אמן צלילים ובתו קונג-גה שעוזרת לו. הוא מקבל צו מקיסר סין, לצקת פעמון שצליל כמותו לא היה מעולם, והפעמון אמור להיות משלושה חומרים, כסף, נחושת וזהב. וכמובן, כמו בכל האגדות, אם החרש לא ימלא את צו הקיסר, ייערף ראשו. יש לו שלוש אפשרויות. בניסיון הראשון הפעמון כושל, לא מוציא שום צליל. בניסיון השני יוצא צליל חורק וצורמני, ולפני הניסיון השלישי והאחרון הולכת קונג-גה, הבת הנאמנה והמיואשת לאלת האש, מבקשת את עצתה, ומקבלת פיתרון, אבל הפתרון הוא במחיר מאוד כבד. האלה אומרת לה שכדי להפיק את הצליל המושלם צריך להוסיף לשלושת החומרים, זהב, נחושת וכסף, גם דם אדם.

סופה של האגדה הוא מאוד אכזרי, כי קונג-גה קופצת ליורה הרותחת, ועל פי האגדה עד היום, הפעמון הגדול בבייג'ינג נושא את קולה.

אני זכרתי את האגדה דווקא בגלל הסוף הנורא הזה. אבל קוני במטוס, כשאבא פותח את הגונג והאגדה הולכת ונחשפת לאורך הטיסה שלהם מתל אביב לבייג'ינג, כשמגיעים לסוף הזה, קוני מסרבת לקבל אותו. היא אומרת, "סליחה? באגדה שלי לא יהיה שום דם". והיא בעצם נכנסת לעולם הפנטזיה של האגדה, מצטרפת לקונג-גה, מונעת ממנה לקפוץ, ומודיעה לה, "האלים לא יודעים מה טוב לבני אדם". מסרים חתרניים, אני מודה. ובעצם קוני משנה את גורלם של האב והבת הסיניים. אבל יש כאן בבואה על יחסי אב ובת היום, מפני שקוני כל כך נגרפת בתוך האבל שלה והצער שלה על מות אמה, וזאת הסיבה האמיתית שהיא לא רוצה לנסוע מהארץ. מרוב עיסוק בעצמה, היא שכחה לראות שגם אבא שלה אבל. והתהליך שהיא עוברת מול האגדה הוא תהליך של...

 

שירי לב ארי: ריפוי עצמי בעצם.

 

נאוה סמל: סוג של, כן. סוג של גם תיקון שהיא עושה ביחסים שלה עם אבא שלה.

 

שירי לב ארי: כן, וכשהיא קופצת להציל את הילדה הסינית היא גם באיזשהו אופן מצילה את עצמה. יש רעיון, זה רעיון מאוד יפה שליקום יש צליל משלו, צליל מושלם שצריך לגלות אותו. אני אצטט רגע מתוך הספר, איך את כותבת את זה.

"הקשיבי ילדה לקול העולם. אדוות הגלים, פכפוך נחלים, רעמי מפלים, שלכת רוחשת עלים, שדות מלטפת גבעולים, ציוץ גוזלים, קרקור תרנגול, זרימת שעון החול, זמזום הדבורה היוצאת במחול, אלה קולות העולם הגדול".

צלילים נפלאים שצליל העולם ככה נכנס לתוך צליל השירה, אותיות העברית.

 

נאוה סמל: תראי, קודם כל זה היה אתגר גדול, כי את החלק העכשווי כתבתי בשפה של היום, את יודעת, קוני, אבא שלה, נוסעים, נתב"ג, דיוטי פרי, כל מה שקורה היום בטיסה לחו"ל. את החלק האגדי כתבתי בשפה אחרת...

 

שירי לב ארי: שפה "אגדינית", כמו שאת קוראת לה. קוני שואלת, "רגע, איזו שפה זאת? זאת סינית?" לא, זאת שפה אגדינית שמדוברת בכל העולם.

 

נאוה סמל: נכון, נכון, וזה היה אתגר מאוד גדול, גם לתת את המצלולים שיתאימו לסיפור שלי שעוסק בכלל בהקשבה. בעצם זה...אני מכריחה את קוני הגיבורה שלי להקשיב למשהו מחוץ לה. אלוהים, אל תקשיבי רק לעצמך כל הזמן, קוני. אם תקשיבי לעולם, כל העולם נמצא בתוך כף ידך, ובתוך הצלילים שהעולם יכול להציע לך. ואת היא זו שגורפת את הצלילים. צליל מושלם קיים רק אם את לקחת את מה שהוא מושלם בשבילך, אין מושלם אבסולוטי. אז האתגר היה מאוד מאוד גדול, רציתי גם לשמור, את יודעת, את היחס העמוק לצליל, ממש לתת לאגדה מוזיקליות, גם עוד לפני שהיא הולחנה,

בגרסה הבימתית, הלחין את המוזיקה בן ארצי, שהוא באמת מלחין מחונן ונפשו הייתה בתוך היצירה הזאת, והצלילים שלו היו נפלאים. אבל כאן זה ספר, שזה אגב תהליך ממש מרתק בשבילי, פעם ראשונה שהפכתי מחזה לספר.

 

שירי לב ארי: יש פה גם איורים יפהפיים של מאיירת ישראלית ילידת הונג קונג שאת שמה את בוודאי תוכלי לבטא.

 

נאוה סמל: זגני אורמוט דורבין. זגני היא עולה חדשה מקנדה, אבל גדלה וחיה בתל אביב היום, וגדלה בהונג קונג, ולכן היא מכירה את התרבות הסינית. מאוד מאוד רציתי מישהו שמכיר את האסתטיקה הסינית, את הקפדנות הזו במגע המכחול, את היכולת לנשום באיורים. אני חושבת שהיא עשתה עבודה יוצאת מן הכלל.

 

שירי לב ארי: נאוה, את מרבה לכתוב גם למבוגרים וגם לילדים. מאיזה חלק של הנפש שלך את כותבת לבני נוער?

 

נאוה סמל: שירי, אני חושבת שלפעמים מאשימים אותי במשפחה הקרובה שלי שאני קצת...שנשארתי ילדה. קודם כל, נשארתי ילדה בגובה ובמידת הנעליים. אין במשפחה ילד, ואני מדברת, חוץ מתינוקות, שלא עבר אותי במספר הנעליים, 35. נעשות פה מדידות לאורך כל השנים לאורך כל הדורות. נשארתי בממדים של ילדה, אבל אני מאושרת שנשאר בי איזה משהו ילדי. אני אוהבת ספרים מהסוג שנקרא היום "קרוס אובר", ספרים שבהם גם מבוגר יכול לקרוא, והילד בתוכו מאותת לו. אלה הספרים שאני אוהבת לקרוא, ואלה גם הספרים שאני אוהבת לכתוב.

 

שירי לב ארי: נכון, וילדת הפעמון הוא בהחלט כזה, גם הספר וגם ההצגה.

 

נאוה סמל: תיאטרון זה הוא משהו מדהים. בגלל שאני מלהטטת בין תיאטרון לבין ספרים, לתיאטרון יש קיום בר חלוף, באמת, ההצגה יורדת, זהו. נשאר איזה וידאו בארכיון של התיאטרון ובזה היא הסתיימה, כולם התפזרו לדרכם, נשאר לנו רק זיכרון. זו מהות התיאטרון. ואחרי שההצגה ירדה, בעצם האמת היא שצופי ההצגה ניגשו אחריה ואמרו לי, "תגידי, יש גם ספר?" אולי בגלל שהם רגילים שאני עושה הפוך ואני מעבדת ספר לבמה.

ואז הבנתי שיכול להיות שהמפתח שלי עכשיו הוא לקחת מחזה ולראות איך אני כותבת ממנו ספר. כמובן בפרמטרים של ספר, זה לא המחזה בכלל. שמרתי על הדמויות ועל קווי העלילה, וניסיתי לשמור על המצלולים, אבל בספר צריך לקרוא ולדמיין, ולא לחשוב שאת רואה משהו על הבמה.

 

שירי לב ארי: כן, נאוה סמל. "ילדת הפעמון", עכשיו הספר, תודה רבה לך על השיחה הזאת.

 

נאוה סמל: תודה רבה שירי, ושיהיו לנו הרבה הרבה צלילים יפים.

שירי לב ארי: אמן ואמן.

 

נאוה סמל: ושנדע להקשיב.

 

שירי לב ארי: נכון.

נאוה סמל: זה עוד משהו שמאד חשוב לי. הספר עוסק גם בחירות המחשבה, ובחירות הביטוי ובחירות היצירה, וחשוב לי מאוד ש...סליחה שאני אומרת את המילה הקצת מעיקה "מסר", אבל גם הוא קיים. אני מקווה שהילדים יחשבו על זה שיצירה נעשית רק מתוך חופש, וקוני מצליחה לשחרר גם את קונג-גה וגם את אבא שלה, את שני האמנים, אמני הצלילים האלה, לחיים של חירות.

 

שירי לב ארי: חיים של חירות, וחיים של קשב. נאוה סמל, תודה רבה לך.

 

נאוה סמל: תודה רבה, ובוקר טוב.

 

 

 

 

© All rights reserved to NAVA SEMEL 2017