מאמרים

סולם הילד יעקב, מיזם התנ"ך 929

סולם יעקב על הרמפה באושוויץ (פורסם באתר מיזם התנ"ך 929)

הילד יעקב ישן. הילד יעקב חולם.

ואין בחלומו שום רמפה שאליה דוחפים אותו קלגסים ורוצחים. ובחלומו של הילד יעקב מופיעים אביו ואמו שמהם נקרע, והם לוחשים לו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (בראשית כח, טו).

הילד יעקב – אולי קראו לו בשם חיבה יעקבל'ה או יענקל'ה – לא רוצה לפקוח את עיניו ולהתעורר אל הסיוט שבו יגלה "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה" (כח, יז).

ובסולם הילד יעקב אין מלאכים עולים ויורדים, לא בסדר כזה ולא בסדר אחר.

על פי אחד ההסברים המילה "סולם" נגזרה מהשורש העברי סל"ל. שהוראתו סוללה – רמפה. על הרמפה באושוויץ הורידו אנשים בשר ודם את הילד יעקב לשפל מדרגת "לא אדם", ואילו בסולם יעקב אבינו עלו המלאכים, ורק אחר כך ירדו.

אם המלאכים הם דרי עולם של מעלה, מדוע הקדימו עלייה לירידה? לקושיה הזו נדרש גם רש"י והוא טוען כי מלאכים שליוו את יעקב אבינו בארץ הם שעלו בחזרה לרקיע, ואילו מלאכי חוצה ירדו לארץ ללוותו.

 

החלום פוגש את יעקב אבינו כשהוא שרוי בחרדה בשל מנוסתו אל הגלות כשחרב עשיו מונחת על צווארו. החזון הלילי, כשראשו מונח על אבן במקום כר, הוא דרכו של האל להבטיח לבנם של רבקה ויצחק כי ישמור עליו עד אשר ישיבו אל הארץ אשר הבטיח לו.

בהקיצו, מכריז יעקב אבינו כי זהו השער לשמים. אמי ששרדה את אושוויץ, לא תשכח לעולם את הארובות שנפערו בכיוון של מעלה. עד יומה האחרון ילווה אותה ריח הזוועה ולא מלאכים. היא לא חלמה שם שום דבר, ואם חלמה, שכחה.

כמו יעקב אבינו, אף היא היא עשתה בייסורים את כברת הדרך הארוכה אל הארץ אשר קוימה לה.

 

על פי מדרש תנחומא, הציע האל ליעקב אבינו לעלות בסולם, ואולם יעקב המפוחד סירב. בהקיצו, הפך את האבן למראשותיו למצבה. ילד אמיץ אחד, ששמו לא יעקב אלא הָנוּש הָכֶנְבּוּרְג מגטו טרזין, השאיר את חלומו בשבילנו לזכר עד, לפני שנספה בשנת 1944.

"אַךְ יֵשׁ וְאַאֲמִין חוֹלֵם אֲנִי, וְשׁוּב אֲנִי נֵעוֹר בְּגַן הַשּׁוֹשַׁנִּים, אוֹתוֹ הַיֶּלֶד שֶׁשָּׁמַע בַּחֲלוֹמוֹ אֶת קוֹל אִמּוֹ."

(מתוך "אין פרפרים פה", הוצאת מורשת, בית עדות על שם מרדכי אנילביץ' וספריית פועלים, באמצעות המוזאון היהודי הממלכתי בפראג, 1966.)

 

הטקסט מוקדש לנפתלי לאו-לביא ז"ל.

© All rights reserved to NAVA SEMEL 2017