קטע

פתאום יום אחד הודיעו לי שמחר סבא מגיע, ואני לא ידעתי שיש לי סבא בכלל.
חשבתי לעצמי, איך זה שהסתירו ממני שהוא קיים, ואחר כך חשבתי שהוא בטח הלך לאיבוד, אבל לא אמרתי להם. כנראה גם אנשים יכולים ללכת לאיבוד, כמו המשחק הכי אהוב עליך, ולהתגלות ביום שאתה הכי פחות מצפה להם, אחרי שכבר התייאשת לגמרי.
לפני המון שנים הסבא שלי נעלם ואבא שלי נסע לאמריקה להביא אותו. אחרי ששה חודשים הוא חזר עם סבא חדש לגמרי ועם מכונית ירוקה משומשת שקראו לה "פלימוט". היינו היחידים בכל הרחוב שיש להם מכונית. כיריים של גז עדיין לא היו במטבח שלנו, רק פתילייה שהדיפה ריח של עשן, ואחרי כל ארוחה היו מעמידים אותה במרפסת לאיוורור. הייתי הילדה היחידה בשכונה שלאבא שלה יש אוטו. הילדים בשכונה הסתכלו עלי בצורה משונה. הם אפילו ביטאו את השם שלי אחרת - גרשונה, בלי למשוך את ה"שונה". ולשבוע אחד הם הפסיקו לקרוא לי "גרשונה פרימדונה".

עוד על הספר "גרשונה שונה" באתר הוצאת "עם עובד"
© All rights reserved to NAVA SEMEL 2017