אני זוכר איך אמרתי את זה בפעם הראשונה והמורה העיף אותי מהכיתה. הוא ניסה לשלוט ברוחו, וגם תנועת ידו המאיימת חתכה את הצחקוקים הראשונים.
עמדתי ליעד חדר המנהל ופתק התלונה שכתב המורה בידי. למרות שהיה מקופל במעטפה סגורה וחתומה, הצלחתי להוציא אותו, נזהר שלא לקרוע את המעטפה. חיפשתי מישהו שיקרא בשבילי את המלים, וציונקה הייתה היחידה שהסכימה.
"עוזיאל פגע בכבוד העם והמולדת", כך נכתב בפתק.
ציונקה הייתה נבוכה, השפילה מבט, כאילו היא נאשמת ולא אני, והתקשתה לבטא את המלים, לא מפני שהייתה לה איזו בעיה בקריאה כמו לי.
ובכן ילדים יקרים, נחזור על השאלה. מה עושים במשפחה שלכם למען המולדת?
הרצל פליישר הזדקף ראשון, ואחריו קמו שאר התלמידים והכריזו שהאבות שלהם, או הדודים שלהם, או מישהו אחר שהם מכירים, פעיל בהגנה על הישוב העברי, או מקדיש את חייו לבניין הארץ. אבל אני לא שיקרתי. אחי הגדול אִמְרִי נסע לפולניה כדי להתחתן למען המולדת.
כלתו הראשונה הייתה אנה.
"אני חייב ללכת מפה", אומר מוחמד, "תהיה מלחמה, ושום צד לא יוותר. אל תשנא עוזיק. השנאה היא ארס גרוע מזה של הדבורים. היא ממיתה לאט לאט. יום אחד, לא יודע מתי, יבינו פה שאין ברירה אלא לחרוק שיניים, לוותר ולחיות יחד". והוא חזר ואמר, "קודם יישפך דם".
מגב החמור מסיר מוחמד צנצנת עם מלכות דבורים חדשות. שם, מעבר לירדן, ירדה את הדבש שלו, ורק הירדן יהיה גדר שהכלב שלי ג'וני וייסמילר לעולם לא יוכל לחצות. מוחמד לעולם לא יצטרף לעז א-דין אל-קאסם, המטיף הקנאי מהרי הגלבוע, שמסית יומם ולילה לשחוט.
"אתה ואמרי אחים שלי", הוא אומר.
אני נחנק. "מוחמד, אני לא אראה אותך יותר אף פעם."
"אולי הילדים שלך ושלי, עוזיק, או הנכדים, או הנינים שלנו, יפגשו יום אחד... אנחנו כוורנים, האנשים הבריאים ביותר בעולם. אללה חנן אותנו בראייה חדה ובבריאות טובה. עוד נביא לעולם בנים ובנות לרוב. אולי ניתן צנצנות דבש לערבים וליהודים בפלשתינה."
המולדת בערבית זה "אל וטן". אני לא אשכח, מוחמד. אני נשבע.
 הספר ברומניה |  הספר בגרמניה |
לרכישת הספרים כקובץ דיגיטלי