ביקורת רוביק רוזנטל על מזמור לתנ"ך

פורסם באתר הזירה הלשונית, רוביק רוזנטל | 13 בנובמבר 2015

הדיבר הרביעי של נאוה סמל

החודש יצא לאור בהוצאת אבן חושן ספר רב עניין של נאוה סמל, "מזמור לתנ"ך". הספר לוקח את סיפורי התנ"ך למקומות נועזים אפילו לקורא החילוני, שלא לדבר על שומרי המצוות שכבר כתבו לנאוה מכתבי נאצה בעקבותיו. נאוה מזדהה עם סבלה של הגר המגורשת, עם אמה השכולה של בת יפתח, עם הנביא עובדיה שרק פרק אחד מספרו הגנוז נכנס לתנ"ך, ועם לילית, האשה הראשונה של אדם שנעלמה מן התנ"ך, ו"מאז ועד היום גן העדן די שומם/ כי עם חווה שלו אדם משתעמם".

אחד השירים עוסק בנושא הטעון של שמירת השבת. נאוה מצטטת כמובן את הדיבר הרביעי, 'שמור את יום השבת לקדשו', אבל בשיר היא מגלה שהשבת שלה נכתבת ומתקדשת על פי החופשות של בנה החייל, אשר "מכל מלאכתו הוא ישבות/ את הנשק יניח בצד וישקוט/ יחליף לאזרחי את המדים/ יישן במיטה על סדינים לבנים/ בחיק הבית החם".

על הדרך נפרשים הכינויים החצי רשמיים של החופשות הנהוגים בסלנג הצבאי, והופכים לשמותיה המעודכנים של השבת על פי נאווה סמל:

"'שישבת' זה השם הכי מקובל/ בפי אמא ואבא של חייל/ וכששבת מתחילה ביום חמישי/ קוראים לה 'חמשוש',/ ואם ברביעי היא מתקדשת/ נקרא לה 'רבעוש'/.../ אבל אצלי 'לקראת כלה'/ כשאני כל היום מַדי חקי תולה/ השבת הכי ארוכה וגדולה/ זה כשיש לילדי החייל 'רגילה'/ כי אז השבת היא שבוע מושלם/ כמו כל מחזור בריאת העולם/ מתוהו ובוהו עד צלם אדם".

 

© All rights reserved to NAVA SEMEL 2017