לפני יותר ממאה שנה, בעירה אירופאית, בנפחיה של אביה, היתה שינדלה עדה להיווצרותם של פמוטי הנחושת מתוך נהר הזהב הרותח. את הפמוטים העקומים, המשונים, ביקש אביה הנפח להשליח, אבל שינדלה התאהבה בפמוטים הפגומים. מעתה ואילך היתה את נרות השבת הדליקה אך ורק בפמוטי הנחושת הפשוטים. השנים עברו, שינדלה הפכה בעצמה לאימא. את הפמוטים העניקה בירושה לביתה, רוחלה, "כדי שתלמד למצוא יופי בדברים העקומים". הזמנים שהשתנו הביאו על אירופה תקופה אפלה, ויחד עם רוחלה, שרדו הפמוטים את השואה, עברו מאם לבת, ופגימותם מפארת עד היום את ביתה של נכדתה של רוחלה, הסופרת נאוה סמל. 

"הספר האחרון של אמא שלי הוא כתב אהבה אישי למשפחה ולזכרון. הוא סיפור משפחתי אמיתי על פמוטי השבת שלנו שעברו מדור לדור, מאם לבת. זה סיפור שאני גדלתי עליו ועכשיו עוד ילדים יזכו לגדול איתו. היא תמיד ראתה בזכרון 'מרוץ שליחים', ודיברה על המחויבות שלנו לזכור את אלו שקדמו לנו. אני מקווה שהספר ייתן לילדים ונוער אפשרות לפגוש את הדורות הקודמים כמו שהם היו - אנשים כמונו שאוהבים וחיים. 'הפמוטים שלנו' זו הזדמנות לגלות מאיפה באנו", סיפרה אילאיל סמל לידיעות אחרונות, עם יצאת הספר. 

ביקורות

"ספרה האחרון של נאוה סמל פונה ישירות ללב הקורא" - הארץ, עופרה רודנר

ברדיו ובטלוויזיה

נעם סמל ב'כאן תרבות', על הפמוטים שלנו (דקה 07:00)

רינת פרימו, עורכת הספר, בשיחה עם קובי אריאלי (דקה 39:35)

הסופרת וקרובת המשפחה, אמונה איילון, בגלי ישראל (דקה 00:41)

אמונה איילון משוחחת על הפמוטים שלנו עם ליאת רגב (דקה 37:15)