יצור צומח בקרבך, מחובר לגופך המוכר והשגור, ואת שואלת באיזה חבל טבור מסתורי הוא קשור לנשמה הסמויה שלך מבפנים. הכתיבה ליוותה את תשעת חודשי ההיריון שלי, והייתה תקשורת עם חלק בלתי-נודע בתוכי בעת שהפך לישות נפרדת. למרות שמחצית הגזע האנושי עוברת היריון ולידה, יש בחוויה את קצה גבול האינטימיות, כאשר השינויים החיצוניים מעידים על רעש אדמה פנימי. ניסיתי ללכוד את התהליך בעצם התרחשותו, וזאת מבלי לסגת מקשת התחושות שלא תאמו בהכרח את מיתוס ההיריון המקובל. נאבקתי להישאר נאמנה לעצמי ולגעת באי-הוודאות, החרדה מפני אובדן החירות, הפרידה הסופית מהילדות והעובדה שעוד מעט אהיה אדם אחר. השירים נכתבו בתקופת ההריון ובחדר הלידה. הוצאת ספריית פועלים, 1982. עורכת עמירה הגני.