קצרים
קצרים
אשה שלא הכרתי, טרקה את הדלת ולא נתנה לי להיכנס. היא אמרה: אמא שלך צריכה לנוח עכשיו. בסדק הנסגר עוד הספקתי לראות את הבקבוקון על השידה ואת המגבת הלבנה שעטפה את המצח של אמא. ניחשתי שזה המצח, כי את הפנים אי אפשר היה לראות בגלל החושך. האשה שלא הכרתי הורידה…
דווקא כשהלילה נראה כל כך מוגן ואפילו בשמיים אין סימן לשום ענן, ואמא מחבקת ואומרת: נוּ תישן, פורץ אצלי בראש כזה מין בלגן. מישהי נטפלת, משתוללת, עלילות היא מעוללת, כל מה שטוב בְּלִיַעַלָה מקלקלת. בליעלה - זו מלאכית החבלה, מכשפה מגעילה, כזאת נבלה. מקשקשת ובוחשת, להפריע מתעקשת, ובראש שלי רוחשת,…
לרכישת הספרים כקובץ דיגיטלי