אסופת השירים בספר של נאוה סמל "צחוק של עכברוש" נטעה בי באופן מיידי את התחושה של רצון לכתוב מוסיקה לספר הזה. שמעתי בעיני רוחי דווקא אופרה ולא יצירה מקהלתית או אורטורית כלשהי. בהסכמתה של נאוה, הגשתי לה טיוטה של ליברית אשר הפכה להיות בסיס ליצירה בימתית-דרמטית. בהמשך העבודה על עריכת הליברית דאגנו שכל דמות תקבל את האופי שלה, את הביטוי הדרמטי וההתפתחות שלה, דבר שקיים בספר אבל בצורה שונה לחלוטין.

שתי דמויות ראשיות שבו את לבי. דמות הסבתא המספרת את סיפור ילדותה הנוראה לנכדתה. המוסיקה ששרה הסבתא היא הרגשית ביותר מכל התפקידים וגם המלודית ביותר. בדרך כלל עוטפים את שירתה של הסבתא המיתרים. לצד הרוך המוסיקלי יש הרבה כאב, כעס, זעם וציניות.

לעומתה, דמותה של אשת העתיד לימה אנרגלי, אשר הסיפור הזה אינו מרפה ממנה והיא נסחפת לתוכו וסוחפת איתה גם את "הבוס" שלה - סטש. לימה, כשמה כן היא, מלאת אנרגיה, הבאה לידי ביטוי במוסיקה שהיא שרה. היא משתמשת בטכניקת סופרן קולורטורה אבל בצורה מיוחדת במינה ואחרת מכל מה שנעשה עד כה בסוג כזה של קול.

התפקיד הראשי השלישי הוא של הכומר המציל את הילדה. הכומר נכנס לתמונה כאשר הוא עורך את המיסה בכנסייה. כאן הוא שר מיסה נוצרית לטינית למהדרין. בהמשך, כאשר הוא עובר לשיר בעברית, מתחיל עירוב מוסיקלי בין מוטיבים נוצריים למוטיבים יהודיים. באריה האחרונה שלו הוא כבר שר מוסיקה שהיא ממש תפילה יהודית. הכומר כופר באלוהיו כשהוא רואה מה האלוהים הזה נותן לברואיו לעולל לילדים.

והתפקיד הראשי הנוסף באופרה הוא של מקהלת הנערות, שלאורך רוב האופרה, עד ההתכנסות בכנסייה למיסה - מייצגת את דברי הילדה. מקהלת הנערות היא כעין מקהלה יוונית שמספרת בצלילים את מחשבותיה של הילדה בתוך הבור. תוכן הדברים שהמקהלה שרה הוא כמעט קשה מנשוא. יש ניגוד עצום בין התוכן המילולי לבין התוכן המוסיקלי. המוסיקה של המקהלה היא מאוד הרמונית, אפילו מתקתקה. חשתי כי דווקא הניגוד הזה הוא המוציא החוצה בצורה הבוטה והברורה ביותר את הזוועתיות של המלים שהן שרות.

 

האופרה "צחוק של עכברוש" היא אופרה לכל דבר. כמעט לכל זמר יש אפשרות ביטוי ולפחות "אריה" אחת שבה הוא יכול לשיר ולהפגין את יכולתו הקולית, אלא שזה תמיד בא בקשר עם הטקסט. אפילו לאיכר והאיכרה שהם "הרעים" בסיפור הזה, יש הזדמנות לשיר גם אם זה בקטעים שהם ציניים באזני המאזין.

באופרה יש מוטיבים מוסיקליים המאפיינים כל דמות ודמות. המוטיבים האלה באים לסירוגין בתזמורת ואצל הזמרים. לתזמורת תפקיד מרכזי וחשוב והאופרה כתובה להרכב של תזמורת קאמרית מלאה.

הזמרים שנבחרו לשיר הותאמו כל אחד ואחד לתפקיד לו הם נועדו והם מטובי הזמרים הצעירים הישראליים.

את תפקיד הסבתא שרה זמרת המצו-סופרן בבת מרום. בתפקיד לימה אנרגלי זמרת הסופרן מאי ישראלי. בתפקיד הכומר זמר הבריטון אלכסי קנוניקוב, בעל קול נדיר באיכויותיו, שזו לו הפעם הראשונה שהוא שר תפקיד ראשי באופרה בארץ. בתפקיד סטש זמר הטנור גבריאל לוונהיים, בתפקיד האיכרה ענת עיני, בתפקיד האיכר אור בן מתן, את תפקיד הנכדה שרות לסירוגין זמרות הסופרן קלייר מגנאג'י ויעל לויטה, ובתפקיד ילדת הבור זמרת הסופרן הצעירה והמבטיחה עינת ארונשטיין.

את תפקיד המקהלה שרה מקהלת "מורן" הנפלאה בניצוחה של נעמי פארן.

המנצח על האופרה ומנהלה המוזיקלי, שמלווה אותה בנאמנות מאז עלתה לבמה לפני ארבע שנים, הוא אורי לשמן.