מאמרים

אוסטרליה בין אש ומים

על מסך הטלוויזיה מהבהבות להבות ומתחלפות בתמונות של מבול וזרמים גועשים. שני אסונות הטבע באוסטרליה מתנגשים בשידור חי. בצידו האחד של המסך ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תיפקוד הרשויות בשריפות האימתניות שגבו בפברואר האחרון את חייהם של מאתיים קרבנות וכילו עיירות שלמות במדינת ויקטוריה, ואילו בצד האחר של המסך גל השטפונות שמאיים כעת על מדינת קווינסלנד. פורענות רודפת פורענות.
בעיר לִיזְמוֹר, שבה למד בני במשך ארבע שנים, נקראים התושבים להתפנות מבתיהם, שכן נהר וילסון כבר גאה מעל לגובה של עשרה מטרים וחצי והרחובות מוצפים. לו הייתי מתארחת שוב אצלו בבית חוטבי העצים שעל גדת הנהר, היינו הופכים לפליטים. בריסביין - הגדולה שבערי מזרח אוסטרליה - וחופי הגולד קוסט נשטפים בסילונים ומראות של הרס וחורבן בכל מקום. עשרים אלף תושבים מנותקים והבתים צפים על פני המים כתיבות נוח קטנות.
ממשלתו של קֶוִין רַאד הכריזה על האזור כ"מוכה אסון" והזרימה כוחות הצלה - אולי כדי למנוע את ועדת החקירה הבאה. במסך נראים מסוקים מחלצים תושבים ומעבירים אספקה וציוד חירום. זיכרון השריפות שהפכו אזור של 3 מיליון דונם לעיי חורבות, עדיין טרי. לא בכדי מכהנת בממשלה האוסטרלית שרה הנושאת את התיק "לשינוי אקלים ומים".
האם הטבע בשרירותו ובחרונו משתולל באש ובמים, או שמא אלה תוצאות הרות אסון לדרך הרשלנית והיהירה שבה אנו נוהגים בכדור הארץ? השרה פֶּנִי ווֹנְג בת ארבעים, שאפתנית ונמרצת, נאבקת זה חודשים להשיג הסכם לצמצום פליטת גזי החממה ודוחפת למציאת מקורות אנרגיה חלופיים ושימוש בטכנולוגיה בלתי מזהמת. בקשיחות מעוררת הערצה מתגוששת הכוכבת בממשלתו של רַאד בתאגידים מסחריים ובבעלי אינטרסים כלכליים. בתם של עובדת סוציאלית אוסטרלית ואדריכל ממאלזיה שחוותה בילדותה גידופי "זנזונת אסייתית", עומדת בלחצים ומטיפה על הצורך הדחוף בשמירה על נכסי הטבע והסביבה - ולא רק באוסטרליה. "שגשוגנו העתידי תלוי באבטחת הסכם בינלאומי לשינוי אקלים", הצהירה ווֹנֱג בנאום בפרלמנט ב-28 במאי. בו ביום הודיעה ממשלתו של רַאד על רכישת המים הגדולה בתולדות אוסטרליה, בסכום הדמיוני של 303 מיליארד דולר, שכן אזורים שלמים ביבשת מוכי בצורת ועומדים על סף כליה. גם באוסטרליה נאסר על השקיית מדשאות והקריאה לחיסכון במים נשמעת כה מוכרת. לרגע אני מרגישה בבית. נוכח המבול הניגר בטלוויזיה אני משתעשעת ברעיון להציע לפֶּנִי ווֹנְג את חזון המוביל הארצי שלנו, אלא שאז אני נזכרת במרחביה העצומים של אוסטרליה...
העיר קמפסי המתפנה מתושביה מרוחקת 350 קילומטרים מסידני שבה אני נמצאת, ועם זאת הסערה לא פסחה עלינו והגשם האינסופי ניתך גם כאן מזה חמישה ימים ברציפות. בּוֹנְדַאי ביץ', המפורסם בחופי סידני, שומם לחלוטין ומדריך הטיולים טוען שבכל שנותיו לא ראה את החוף ריק אפילו מגולשי הגלים הנועזים.
המדרונות המסולעים מכורסמים מחבטות הנחשולים ואילו באי פיליפ שליד מלבורן, מרחק 11 שעות נסיעה, יוצאים הפינגווינים מן הים בשעת השקיעה - מנהגם זה אלפי שנים - ומדדים להקות להקות על רצועת החוף לעבר השוחות שלהם, שם יבלו את הלילה ויאכילו את צאצאיהם בדגים שאגרו בבטנם. ל"מצעד הפינגווינים" המפורסם נוהרים תיירים מכל העולם, ויום סגרירי לא ירתיע גם אותי, אלא שכאן הצליחו כבר שומרי איכות הסביבה להחזיר את הטבע למצבו המקורי. בתי הנופש סולקו בצו משפטי, ואלה שנותרו, מנותקים מחשמל. באי שהוכרז כשמורה, נחסמים הכבישים בלילה, כדי שלא להפריע את מנוחת בעלי החיים ונשתלו במיוחד צמחי המאכל החביבים הן על הפינגווינים והן על יונק הכיס הוואלאבי. "זכור, אתה רק אורח כאן", נאמר בשלטים, "ועליך לכבד את בית הפינגווינים שבו אתה מתארח".
דומיה מוחלטת היא חוק בל יעבור, כמו גם איסור חמור על צילום, או האכלת בעלי החיים. פינות מיוחדות במרחק מדוד מורשות לאותם החוטאים בעישון, כאשר את בדלי הסיגריות הם נדרשים להשליך לפחים מיוחדים, חלילה שלא לזהם את הקרקע. אמא אדמה במלוא הכבוד כראוי. כל אירוע פומבי באוסטרליה כיום נפתח בהודייה לאבוריג'ינים ילידיה הקדמונים של היבשת ובעלי חזקת האבות עליה.
ברשימת עשרת מנהיגי העתיד הצעירים שבחר היומון ה"אוסטרליאן" אני מוצאת גם את אהרן ווּד בן ה-33 המוגדר כ"מחנך סביבתי", בוגר אוניברסיטת מלבורן במדעי היעור וזוכה פרס ראש הממשלה לאיכות הסביבה. יוזמתו השאפתנית "ילדים מחנכים ילדים" כבר מיושמת בבתי ספר באוסטרליה ובדעתו להגשימה גם במדינות נוספות. "לא חשוב מהו גילך, לא חשוב אם אתה עני או עשיר, באיזו שפה אתה דובר, מהי דתך ואמונתך, או היכן אתה חי - כולנו זקוקים למים נקיים ולאוויר נקי כדי לשרוד", הצהיר ווּד. אולי יום אחד יכהן אף הוא כשר "לשינוי אקלים ולמים".
אל מפרץ סידני שכבר עבר שיקום, חזרו לאחרונה כרישים. את המחיר הזה בגין תיקון הטבע, מוכנים כאן לשלם. בסופת הציקלון שפקדה את קווינסלנד בפברואר, שחו ברחובותיה של אחת העיירות גם כמה תנינים. ממני הם כנראה הסתתרו...
ואילו בסידני, מעל לבית האופרה היפהפה דמוי הברבור, נפרשה לפתע קשת בענן בעלת גוני אש יוקדים. לרגע, רק לרגע, קלו המים.

פורסם ב"הארץ" - גיליון מיוחד לשבוע הספר העברי "סופרים כותבים עיתון". 10 ביוני 2009.

 

© All rights reserved to NAVA SEMEL 2017