מאמרים

זמן החדשות הרעות

אי סדר מוסרי

הוצאת כנרת. עברית: שאול לוין. 219 עמ'

מאת: נאוה סמל

"בוקר. לעת עתה הלילה נגמר. הגיע הזמן של החדשות הרעות" - כך נפתח ספרה החדש של מרגרט אטווד שהוא דווקא חדשות נפלאות לקורא הישראלי.

מי שמביא את העיתון לקומה העליונה הוא טיג, ואילו בת זוגו נל מבקשת ממנו לדחות את החדשות הרעות עד אחרי ארוחת הבוקר.

"איננו אוהבים חדשות רעות, אך אנו זקוקים להן. עלינו לדעת עליהן למקרה שהן באות לכיווננו", כותבת מרגרט אטווד - גדולת הסופרות הקנדיות - בפתיחת הסיפור המעלה את שגרת חייהם של בני זוג קשישים, כאשר לפתע הטקסט סוטה מהנתיב ועובר בתפנית חדה לתיאור עוצר נשימה של עיר רומית לפני פלישת הברברים, שהרי במרגרט אטווד מדובר - הרפתקנית של ספרות, תמיד מחפשת דרכים בלתי שגרתיות לספר סיפור, מפתיעה את הקוראים ואת עצמה.

אטווד היא רב-אמנית של ספרים המקעקעים כל נוסחה שחוקה, נעה לאורך שנים בחירות מוחלטת מסוגה לסוגה, מלהטטת כקוסמת בין ריאליזם ופנטזיה ורוקחת ספרות נועזת וחסרת מורא. העולמות הסיפוריים שבקובץ סיפוריה מכילים אמנם אבני יסוד ביוגרפיות - ילדותה, לידת אחותה השברירית, יחסיה עם הוריה המזדקנים - אם מסוגרת באילמותה ואב שלקה בשבץ - אך בה בעת, הם חותרים תחת פח הנוסטלגיה ושוזרים את פיסות הזיכרון למלאכת מחשבת שבה לפראי, לאפל, ולמחריד יש נוכחות וקיום משל עצמם, לצד היופי, הרוך והחמלה.

לאורך אחד-עשר סיפורי הביוגרפיה החלופית עוברות כחוט השני דמויותיהם של "נל" ובן זוגה "טיג" שהוא בן דמותו של גריים גיבסון בעלה של אטווד - סופר בעל מוניטין בפני עצמו. "אי סדר מוסרי" - כותרת הקובץ - הושאלה ברשות מרומן שגיבסון עמד בכתיבתו ב-1996, כשהחליט לחדול מלכתוב רומנים.

ואף כי הספר בחלקו אינו כתוב בגוף ראשון, נל היא בבואה של אטווד עצמה - עוטה מסתורין כשם שהיא גלויה וחשופה עד כדי כאב. ב"אמנות הבישול וההגשה" היא ילדה בת 11 שסורגת חליפת תינוקות, מפני שאמה מצפה לתינוק. "הריון אז הייתה מילה בוטה, תפוחה, מושכת כלפי מטה, מעוררת תעוקה". בעקבות לידת אחותה, נפתח לפניה נתיב של חיים סודיים, הבגרות הולמת בה וזהו רגע המרידה באמה שעומדת להפיל גם עליה את תיק האחריות.

בסופו של דבר, קיבלה נל על עצמה את עול הדאגה לאחותה מתוך אהבה והתמסרות. ב"פרש הערוף" נזכרות שתי האחיות - כעת נשים קשישות בדרכן לבקר את אמן הדועכת - באותה תחפושת מפחידה שהכינה נל פעם לרגל הַלוּאִין "ליל כל הקדושים". לא רק רסיסים מילדותן המשותפת חולפים באותה נסיעה מטלטלת, אלא גם פקעת היחסים הסבוכה בין האחות הבוגרת שנדרשה לשמש מעטה הגנה לצעירה, זו שבעבר הרחוק סרגה לה חליפה, שכן האחות הפכה לדכאונית ואובדנית והיא חושבת שלא הייתה צריכה להיוולד. תיאור האחות הסובלת מ"תגובה מוגברת למציאות" אמיץ בכנותו ומכמיר לב. "היא עומדת על שפת החוויות, מושיטה אצבע זהירה ועל פי רוב דוחה אותן". 

בסופו של הסיפור, מסתבר כי אותו ראש ערוף אימתני עדיין מתגלגל אי שם בבית.

ב"הדוכסית האחרונה שלי" שבה מרגרט אטווד לימי התיכון ולמורה לאנגלית מיס בסי. בניתוח שירו הנודע של רוברט בראונינג, מקופלים גם שיעורים ראשונים בהתבגרות. בנות הכיתה הרכלניות והפוגעניות, החבר הראשון, פרידה ושברון לב. למרות שההתבגרות היא קשה וצורבת "לא רציתי ששום שלב בחיי יעבור לנצח ויגמר באופן סופי ומוחלט", כותבת אטווד, שכן היא תמיד מעדיפה התחלות של ספרים על פני סופים, "אם כי אני לא יכולה לעמוד בפיתוי ולהציץ בפרק האחרון."

אחד- עשר הסיפורים מסמנים תחנות מכריעות בחיים: מעברי דירות, לימודים באוניברסיטה, הטרדה מינית, בדידות כפויה וסוגיות פמיניסטיות. האשה הצעירה שהייתה תוהה האם תישאר מחוץ "לתיבת נוח של הזוגיות שהיא למעשה גן חיות הנהנה מתהילה מופרזת".

אבל נל/מרגרט לא נותרה בבדידותה, שכן אז הגיע טיג לחייה. אב לשלושה בנים, פרוד ואחר כך גרוש מאונה התחמנית שתעמוד כצל ברקע אהבתה של נל ותתמרן אותה להיות אומנת לבנים ובת ערובה לגחמותיה.

ב"מונופול" עוברים בני הזוג לחיות בכפר, כדי להימלט מנישואיו הכושלים של טיג. הם שוכרים חווה, ומתנסים בחקלאות. יריעת הטבע והנוף של אטווד עשירה, חריפה בדקויות, שכן אביה היה קרל אדמונד אטווד חוקר חרקים נודע שהתמחה בנמלים החיות ביער ומרגרט הקטנה גדלה באזורי הפרא של קוויבק. הסיפור מתאר את ראשית יחסיהם של טיג ונל, בעוד הוא מעמיד פנים בפני ילדיו שנישואיו לא קרסו ונל אמורה להסתלק מהבית בביקורם השבועי. אבל כשהבנים והמאהבת נפגשים באותו סופשבוע, נל מנצחת במשחק המונופול, למרות שהיא כל כך רוצה להפסיד. בסוף הסיפור פרוש על המיטה הכיסוי שנל סרגה כשהוא מכוסה בתרמילים קוצניים שהיא לעולם לא תצליח לשלוף.

אפילו הסמלים ארוגים בטקסט של אטווד בהכלבה מעודנת, כשהיא נמנעת להטיח בפני קוראיה את מטענה הכבד של המטפורה.

אגב טבע, מרגרט אטווד וגריים גיבסון משמשים כנשיאי כבוד של האגודה הבינלאומית לחקר ציפורים נדירות ובעלה זה 39 שנים שנטש את כתיבת הרומנים, ממשיך לכתוב ספרים על צפרות.

"אי סדר מוסרי" הסיפור הנושא את שם הקובץ כולו, הוא מופת של כתיבה. בחווה החקלאית עומדת נל בפני הדילמה המוסרית של גידול בעלי החיים והובלתם אחר כך לשחיטה. הטלה שטיפחה במסירות לאחר שאמו נטשה אותו, חוזר אליהם מהקצב כשהוא ארוז בקופסת קרטון לבנה, וצלעותיו הורודות והענוגות מבושלות עם רוזמרין מגן הירק של נל. למרות צערה, היא נאלצת להודות שהן טעימות.

"אני קניבלית, חשבה באדישות מוזרה". בני האנוש לעולם יעמדו מול דילמות מוסריות, שכן התשוקות והיצרים שמפעילים אותם מתנגשים לא אחת עם צו המצפון.

הסיפור החותם את הקובץ מוקדש לדעיכת אמה של נל, הלכודה בתוך מוחה המזדקן, כאשר הבהובי הזיכרון מבליחים רק כשנל מספרת לה סיפורים מעברה באמצעות צילומים ישנים. הבת משתדלת לא לחזור באוזני האם על שום סיפור עצוב ודולה בשבילה מהאלבום את רגעי האושר מהווייתה הצעירה. היא נושאת "תיקיית סיפורים בלתי נראית על גבה, אותם היא שולפת בזמן ביקוריה".

למרות שאטווד הצהירה קודם על נטייתה לדחות את הקץ, אין שום צורך לעמוד בפיתוי ולהציץ בפרק האחרון, שכן הסוף צפוי וידוע מראש - זמן החדשות הרעות. האם הלכה לעולמה לפני שנים אחדות בהיותה בת תשעים ושש, אבל היתמות מפלחת את הסיפור ומהפכת את הקרביים.

"אין לנו יכולת אמיתית לבקר בעָבָר", כותבת מרגרט אטווד - סופרת מופת בת שבעים שאינה מתרפקת על הנעורים מבעד למשקפיים ורודים, אלא מתבוננת על ה"בדיעבד" בעין מפוכחת ומתייחסת לסתיו החיים בהדרת כבוד. "כל כמה שננסה, איננו עושים זאת אלא כתיירים בלבד".

פורסם במוסף הספרים של "הארץ", 15 ביולי 2009

© All rights reserved to NAVA SEMEL 2017