חתונה אוסטרלית
אין מקום רחוק מדי. אוסטרליה נמצאת אמנם בצידו השני של כדור הארץ, אבל העובדה שבנה אייר מתגורר ולומד שם מוזיקה מושכת את נאוה סמל לצאת למסע הארוך. היא מצטרפת אליו לאזור "הקשת בענן" וחולקת איתו במשך כמה שבועות את חייו. על חוף האוקיינוס היא מתוודעת לחברתו האוסטרלית היפהפיה לוסי אליוט,…
צחוק של עכברוש
של עכברוש הוא רומן עמוק, זועם, מקורי להפליא. הוא כתוב בחמישה ז'אנרים שונים: סיפור, אגדה, שירת-אינטרנט, פנטזיה עתידנית ויומן, שמצטרפים ליצירה מרשימה אחת, קצבית וסוחפת. הגיבור הוא הסיפור עצמו - קורותיה של ילדה בת חמש, שהוחבאה בבור תפוחי אדמה בכפר קטן בפולין ושרדה. לאחר כמעט שישים שנה, על סף המילניום…
ראש עקום
כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת למען הצלת נפש אחרת? בית חווה בכפר קטן בפיימונטה שבאיטליה תחת הכיבוש הנאצי רוחש סודות אפלים. מדלנה, זמרת אופרה צעירה ואמה גדועת היד דומניקה מנסות לשרוד את הזמנים הקשים. איתן בחווה חי גם הילד תומאסו שהשתיים אימצו מבית יתומים בטורינו. בסוף קיץ 1943 חש תומאסו…
ילדת הפעמון
קוני לא רוצה לעזוב את ביתה ואת חבריה, אך כשאביה מתמנה לשגריר ישראל בסין, היא נאלצת לעלות איתו לטיסה לבייג'ין בעל כורחה. במהלך הטיסה הארוכה, נותן האב לבתו מתנה מסתורית: גונג סיני קטן שהיה שייך לאמה המנוחה של קוני. זהו אינו גונג רגיל, כי בתוכו חבויה אגדה סינית עתיקה המבקשת…
כובע זכוכית
כובע זכוכית הוא קובץ של עשרה סיפורים אשר דמויותיהם הם בנים לניצולי השואה. זהו סיפורו של הדור השני שגדל בישראל. למרות שלכאורה צמחו בעולם שהחלים, הם נושאים בתוכם הד מצלקות הוריהם וממצוקות הזמן ההוא. בגרותם מכאיבה. הם עצמם הפכו כבר להורים. אולי זו ההזדמנות האחרונה ליצור דיאלוג אמיתי עם הוריהם.…
לעוף מכאן
באדמה נחים כל האנשים המתים שאהבנו ואנחנו עדיין אוהבים. כולם קרובים אלייך ודוחפים אותך למעלה. הם שיתנו לך את הכוח לעוף. במושבת פרדסים בשנים הראשונות של מדינת ישראל, פוגשת הנערה הדרה את מסייה מוריס חביבאל, הסנדלר של המושבה, ומבקשת ממנו שילמד אותה לעוף. זהו מקום קטן שבו הכול אחד ויחיד…
ישן הוא ער במקום אחר
הספר מוקדש לשירי הלילה - האיזור המסתורי של השינה, של החושך, של הירח והכוכבים בשמים, שעת החלומות. הלילה הוא גם זמן הפחדים, בטרם שאנחנו - ילדים ומבוגרים - עוצמים את העיניים. בספר גם שירי ערש ששרים אבא ואמא לילדיהם, שירים ששרים ילדים להוריהם ואפילו שיר ערש לחַיזָר, לאדם הראשון ולמחשב.…
מבשיל בתוכי מה שמבשיל בתוכי אינו יודע מנוחה. בלילות הוא נע בין קצה לקצה סופג את רעלי ושמחותי. יודע אותי מתוכי אתה עובר דרכי כמו הייתי נהר גדול משייט על חלומותי הקטנים אתה מפליג אותי לאיים של ילדות נעלמה. אתה יודע אותי מתוכי חורש את אדמות הבור שלי. אין סוד שלא גילית ילד נושם בתוכי. זיכרונות שלי בשורשי שערותיו חלומות שלי באישוניו מוזגת עצמי לתוכו מבלי להרגיש מבלי דעת. זה לא גופי זה לא גופי הגוף הזה זה שלי היה דק וקטן קפלים רכים ליד המותן רגלים דקות, כפות קטנות, אני רואה אותן רחוקות ממני למטה תשעה תמימים. עוברי המסתורי עוברי המסתורי זה שאין לו שם יוצא למסע הגדול עכשיו יקשר אלי במיתר דק וארוך שאין בו חתך.…
לרכישת הספרים כקובץ דיגיטלי