גיבורי ספרה של נאוה סמל לילדים הם יהלי בן התשע ודודו התרמילאי מִישִי, שנודד ברחבי העולם כשעל גבו תרמיל גדול המכונה "תַּרְמִיש".
בביקורו בקיץ האחרון לא הביא מִישִי ליהלי מתנות מארצות רחוקות, אלא טרמפיסטית מפתיעה - פיה שנרדמה בטעות ומצאה את עצמה בארץ הזרה לה - ישראל.
יהלי קורא לה בשם חיבה "פֵ-יָיָה" ושניהם יוצאים יחד למסע תרמילאות בפינות חמד בתל אביב.
"אולי תזמיני את כל הלהקה שלך לרקוד אצלנו בתל אביב?" שאלתי בלילה כדי לעודד אותה, והיא שוב השמיעה את צליל הפעמונים שדגדג אצלי בפנים את כלי הנגינה המוסתר. בהתחלה חשבתי שפֵ-יָיָה צוחקת. צחקתי ביחד איתה. אבל אז היא התכווצה לתוך הריץ'-רץ' בתַּרְמִיש ואני ידעתי שהיא בוכה. ככה גיליתי שפיות בוכות ממש כמו בני אדם."
נאוה סמל כותבת על חווית התרמילאות והנודדים הצעירים במשפחה הישראלית. ספרה לילדים הוא מעין המשך לספרה המצליח למבוגרים "חתונה אוסטרלית", שבו התלוותה למסע עם בנה לאוסטרליה.
עורכות הספר הן מירה מאיר ונרי אלומה והוא מלווה באיוריה של מריה רפפורט, מאיירת צעירה שזה לה ספרה הראשון.
לרכישה באתר ספרית פועלים- הקיבוץ המאוחד
ביקורות
ראיון ב- NRG – אפריל 2011–04–26
ראיון עם רבקה מיכאלי, התוכנית באה שבת, אפריל 2011
מכללת לוינסקי, ביטאון סומליון, יוני 2011
אטמוספירה- מגזין אל-על אפריל 2011
מילה אישית של נאוה
הבן שלי הוא תרמילאי. כמו מִישִי בספר, גם הוא נודד בעולם עם כלי הנגינה שלו ומחפש צלילי קסם בארצות רחוקות. מדי קיץ הוא שב לישראל ומביא בתרמילו מתנות. האינדיאנית הקטנה, הבומרנג, פסל בודהא והחותמת מסין שמקבל יהלי, נמצאים על המדף בחדר שלי ומוסרים לי דרישת שלום. הספר נכתב בהשראת הגעגועים לנווד הפרטי במשפחתנו ונושא את התקווה שיום אחד הוא ימצא את הדרך הביתה - כמו פֵ-יָיָה האבודה.